*ג"כ הוא גבר כתיבה. ג"ק הוא גבר קריאה. מופיעים גם ברשומות הקודמות: עירומים, רוח גבית, לבושים, אל המחסן, פסיק, לילה לא שקטה.   

הרשומה:                                                                                                                                           היום זה פסיק, מחר סימפוניה, אמר ג"ק בזעם והפנה לג"כ את גבו. ג"כ חש כמעט אשם. בסך הכל רצה בטובתם. לא בכל יום נתקלים בגבר מיודע כפליים ליד בניין העירייה. אנחנו לא יודעים עליו דבר, אמר ג"ק כשגבו מסובב עדיין. היתה לו נקודה בדבריו. ולכן ג"כ חיכה שהוא יירדם כדי לכתוב על גבו את רעיונותיו החתרניים מבלי שירגיש, וזאת על מנת לעקוף את איסור הברוגז, החרם, החומה כביכול שג"ק הקים על ידי סיבוב גב פשוט. אבל גבו של ג"ק היה קשה, נשימותיו כבדות. בלתי אפשרי לעבוד ככה. ג"כ הרגיש כמי שגרעין חומוס נתקע בגרונו. מחכה לו יום קשה מחר. סיור מודרך עם כיתתו בארכיון האישה. לא פעם ולא פעמיים אמר למנהל המוזיאון שהצלילים והדימויים קשים מדי לצפייה עבור הקטנים, במיוחד החלק שהוקדש לגוף. המנהל גיחך קלות, שירבט לו פסיק קטן על השכמה וקרץ. שיתחשלו קצת מה קרה. 

כשגבו מופנה אל בית העירייה, בקומפוזיציה מחושבת היטב, ישב גבר-גבר קריאה והתייפח, דמעותיו זולגות על שרירי גופו האדירים. בסערת הרגשות שאחזה בו שלף תמונה של גבר-גבר כתיבה שעזב אותו למען אחר. ג"כ וג"ק החליפו ביניהם מבטים של תאווה. למי אכפת מהתמונה: הוא מיודע כפליים. הם שלחו אליו חיוכי תנין מקצועיים למחצה. ידו של ג"כ נטלה לעצמה אוטונומיה ועל דעת עצמה שרבטה פסיק קטן, לא מורגש כמעט, כאילו במקרה, על גבו של גג”ק. עינו של ג"ק פזלה אל הפסיק מתוך אינסטינקט. במצבים של לחץ נחשפים הרגלי הקריאה האמיתיים של האדם. ידו הרועדת של ג"כ מצד אחד, עינו הממצמצת של ג"ק מצד שני וביניהם בכי מיודע, תיכוני, שווה כתיבה. זה לא בסדר שאנחנו משתמשים במין כדי לקדם את הטקסט שלנו, לחש ג”ק מאחורי גבו של גג”ק. ג"כ סטר לו על לחיו בלי לחשוב פעמיים.

*ג"כ הוא גבר כתיבה. ג"ק הוא גבר קריאה. מופיעים גם ברשומות הקודמות: עירומים, לבושים, רוח גבית ועוד.

מגיע הרגע שבו שמלותינו מתבלות, הנה חור קטן פה ואופסה עוד קרעונצ'יק שם. הערצתנו לקריסטו ולז'אן קלוד איננה מה שהיתה. כשרוצים לראות טלויזיה צריך להפשיל לה את השמלה. כשרוצים לקרוא ספר צריך לקרוע ממנו את החליפה. המציאות, כמו גם הנוחות חזקות שבעתיים מכל זה. כשנחיל של שלטי מחאה עובר תחת חלוננו, אנחנו משחררים פיהוק נוסף ברינגטון החדש שלנו. הפוליטיקה לא באה לנו בקלות, אנחנו זקוקים לאיזה פילטר קצת יותר אישי שייתן עבודה לא רק ברמה הלירית. לכן קורה עכשיו שג"כ* ניגש אל המחסן בנחישות ומחפש בקדחתנות אחר מחברת לימודי הערבית שלו מכיתה ז'. מאובקת וכמעט שמפורקת מציצה המחברת המצהיבה מארגז מקופח. המתנה הנוסטלגית נוגעת לליבו של ג"ק*: דף רון. התעלותו הרגעית מאתחלת את יחסי הכוחות וג"ק מרגיש שלראשונה בחייו הוא נתקף בדחף עז לכתוב.  הוא שולח מבט בגבו הצר של ג"כ שלא ידע אות מימיו. האביב עושה לו חשק ללמוד ערבית.

*ג"כ הוא גבר כתיבה. ג"ק הוא גבר קריאה. מופיעים גם ברשומות הקודמות: עירומים, לבושים, רוח גבית ועוד.

]]> http://ofirfeldman.wordpress.com/2011/11/23/%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%a1%d7%9f/feed/ 0 ofirfeldman http://ofirfeldman.wordpress.com/2011/11/21/%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d/ http://ofirfeldman.wordpress.com/2011/11/21/%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d/#comments Mon, 21 Nov 2011 15:04:42 +0000 Ofir http://ofirfeldman.wordpress.com/?p=301 להמשיך לקרוא ←]]> הפעם קודם כל אכלנו ארוחה לבושה ורק אחר כך עשינו אהבה לבושה. בשביל לעמוד על טיבם הלבוש של שאר מעשינו, די לעיין בשירנו "ערומים" ולהחליף את מילת המפתח הקריטית. אנחנו מפתחים חוש אחריות והכל. מי מאיתנו שלובש בכל יום את אותו הבגד אבל אחרת, ומי מאיתנו שמחליף בכל יום באותה הצורה בדיוק. אין פה צודק וטועה, יש רק עירום או לבוש. כדי לתפור את חליפותינו אנחנו לוקחים זה לזה מידות ואגב כך מנצלים זכות יתר להחליק כף יד, להפליק או לדחוף אצבע. בזמן המדידות אנחנו עדיין עירומים אז זה גן עדן, וכשאנחנו רושמים את המידות נכנס אלמנט הכתיבה למשוואה, הרוח הגבית וכל השאר. ביתנו מתמלא בבדים ובטירטור מכונות תפירה. לאן נעלמה הספה ממנה נהגנו להתבונן בעולם העירום היא דוגמה אחת מיני רבות לשאלות הנזרקות לחלל האויר, יחד עם הכפתורים, המחטים וסרטי המדידה, אבל מה שברור הוא ששדה הראייה פה נחסם. הבדים מספרים לנו אלף סיפורים אבל אנחנו מטילים ספק בגודל של הר. אנחנו תופרים חליפות לכל דבר כולל התמונות שעל הקיר, כולל המקרר וצנצנות התבלינים. על ידי כך אנו יוצרים בסיס להשוואה בין מה שאנחנו עשינו לבין העטיפות של קריסטו וז'אן קלוד, רק שהם עטפו סביבה ואנחנו במרחב הפרטי, אם בשל עניין מגבלות הראייה שכבר הוזכר לעיל, או לחלופין מכיוון שלא רצינו לחזור על הנשוא בדרך אחרת, כי אם להחליף את הנושא ואת המושא.

עכשיו הכל עטוף. הדברנו סופית את העירום הזה. אין כאן שום דבר שהוא עירום או אפילו מתקרב לזה. מדהים איך שהחלטה כה פשוטה לכאורה טומנת בחובה השלכות כה מורכבות. נסביר את עצמנו: בבת אחת היינו להורים בעל כורחנו לכמות בלתי מבוטלת של מטלטלין שצריך להחליף להם את הבגד מדי יום ביומו או לפחות לשים אותו אחרת, תלוי על פי איזו אסכולה הולכים. היינו צריכים לחשוב על כך מראש ולתפור את חליפת האגרטל באופן כזה שתתאים גם לשואב האבק וככה נוכל מדי פעם להחליף ביניהם. אין לנו אספקה אינסופית של בד וגם של סיפורים לא.

זרועו השרירית הכותבת רגישה לכל ניעה של הגב

המאיימת לשנות את תוכן הטקסט

בעוד שזרועו השרירית הפנוייה, כמו גם הלחץ שהוא מפעיל על ידי נעילת אגן הירכיים והברכיים

על פלג גופו התחתון של ג' קריאה, מהדקים את גופו של ג' קריאה אל המזרן כדי למזער את הניעות

המאיימות כאמור על הטקסט

קעקוען של האותיות מדגדג לו, לג"ק

זה לא לתמיד, אני מבטיח שירד, מרכין אליו ג"כ את ראשו

ג"ק צוחק מבלי לראות את הטקסט

מה שכמעט מעליב את ג"כ ומאיים סופית להוציאו מן הריכוז הקליגרפי, הרי"ק אשר בו הוא שרוי

תפסיק לזוז כבר, אתה כל הזמן זז

אתה לא אומר לי מה כתוב, אם אתה לא אומר לי מה כתוב אני מסובב את הראש

קודם כל אתה קשור, ג"כ מדביק את כף ידו לראשו של ג"ק שהסתובב קלות וכעת הוא נראה מפרופיל

תוחב את אגודלו אל תוך פיו

דבר שני מה כבר תוכל לראות במצבך, ג"כ נעץ עוד יותר את ברכו הימנית בירכו הימנית של ג"ק ובעט בו בעיטה קלה בכף רגלו הימנית.

יש לי צואר גמיש, מלמל ג"ק

"קאאאט!” צווח במאי הפורנו הנודע גב"פ ומחא כפיים באיטיות, בהפסקות קצובות.

"יופי של ביצוע, אתם בוודאי עייפים".

עוזרת ההפקה, אישה בשם אשת הפקה, הידועה יותר בשם ההפקה שלה א"ה, סבלה מפעם לפעם משמה המבלבל שגרם לכך שלא היתה יכולה לדעת אם הקורא לה נאנח או שאכן היה קורא בה. על כן היה עליה לחדד את חושיה ולזהות את אופי הא"ה במיוחד במקרה של הבוס שלה, גב"פ.

על הסט התרחשו ללא הרף בלבולים מהסוג הזה. מספיק יהיה להיזכר בג"כ וג"ק, אין לזה סוף.

א"ה רצה להביא להם צמר גפן ורוד מתוק ותכף היא גם תעסה את צוארו הדואב של ג”ק עד אחרונת האותיות. הנשים על הסט הזה אינן בקיאות באמנות הקליגרפיה. זה חלק מתנאי הקבלה שלהן.

שׂוֹחַחְנוּ  שִׂיחַ  עֵירֹם  וְסִדַּרְנוּ  סִדּוּרִים  עֵירֹמִים

הִבְרַגְנוּ  בֹּרֶג  עֵירֹם  וְנִגַּבְנוּ  אֶת  פִּנּוּ  בְּמַפִּית  עֵירֹמָה

נָתַנּוּ  בְּעוֹלָם  מַבָּט  עֵירֹם,  מִן  הַסַּפָּה  הָעֵירֹמָה

רְאֵה  מָה  עֵירֹם  הוּא  הָעוֹלָם,  אָמַרְתָּ

הוֹצֵאנוּ  מֵאַרְנָקֵנוּ  מַטְבֵּעַ  עֵירֹם

עַל  נְיָר  עֵירֹם  שִׂרְטַטְנוּ  חֲתִימָה  עֵירֹמָה

עֵירֹמִים  אָנוּ

בְּגַן  עֵדֶן  עֵירֹם

עֵירֹמִים  מִזֶּה  לֹא  נִהְיֶה

עֵירֹמִים  מֵאִתָּנוּ  אֵין.

יֵשׁ  לִי  רַעְיוֹן,

לָמָּה  שֶׁלֹּא  נִסְתּוֹבֵב  עֵירֹמִים  כָּל  הַיּוֹם